אידיאולוגיה

ביטחון

אני סבורה כי את מדיניות החוץ של ישראל יש לבסס על עוצמתנו הכלכלית, הטכנולוגית, המוסרית והמדינית. זאת הדרך לפתח יחסים אמיתיים של שותפות עם אומות אחרות. שימת הדגש, במהלך הדור האחרון, על משא ומתן להקמת מדינה פלסטינית הסיט אותנו מהעיקר. לא פיסות נייר יעגנו ויחזקו את מעמדה הבינלאומי של ישראל אלא כוחה הכלכלי, הטכנולוגי, האקדמי והרעיוני, עצמאותה הריבונית ועוצמתה הצבאית. יש לפעול לשיפור מעמדה הבינלאומי של ישראל. לא על-ידי ויתורים והתרפסות אלא על ידי הדגשת עובדת היסוד: מדינת ישראל היא אי של דמוקרטיה ושל חופש בתוך אוקיינוס של משטרים ערביים טוטליטריים. מדינת ישראל היא המוצב הקדמי של העולם המערבי אל מול הנחשול הג'יהאדיסטי. ארץ ישראל שייכת לעם היהודי עוד מימי התנ"ך, ורק בארץ הזו יכול העם היהודי להתקיים ולהגשים את ייעודו.

חיילי צה"ל מגנים על מדינת ישראל וחובתנו להגן עליהם. גם כאשר שגו. אני מאמינה כי יש להילחם נגד ארגונים המכפישים את לוחמי צה"ל מעל במות בינלאומיות, וכי יש לפעול להפסקת פעילותם של ארגוני משקיפים מוטים.

בעניין הטיפול בטרור, עד שנת 2014 נהוג היה בישראל לשחרר מחבלים בעסקאות או כ"מחוות" מדיניות. לדעתי מהלך זה פסול ערכית והוא הרסני להרתעה הישראלית. לכן אני מאמינה כי יש לפעול לענישה מקיפה למחבלים ולסייענים שלהם על-מנת לשנות את משוואת הטרור. ואכן, בכהונתי כשרת המשפטים קידמתי חוק לפיו במקרים מסוימים תעוכב השבת גופות מחבלים להלוויה. הובלתי דיון נוסף בבג"ץ בנוגע להחזקת גופות מחבלים לצורך מו"מ דבר שאפשר לישראל להחזיק באותן גופות, החמרתי בענישה על יידוי אבנים והבאתי לחקיקת חוק הטרור.