אחד מהצעדים הראשונים שהממשלה נקטה עם התפרצות מגיפת הקורונה, היה סגירת השמים. בדיעבד, זה התברר כצעד נכון וחשוב. הוא אפשר למדינה להיערך. הוא האט את ההתפרצות הראשונית של המחלה, והוא בעיקר ריכך את ההלם שהתפרצות הקורונה יצרה.
אולם זהו בדיוק מטרתו העיקרית והמרכזית של סגירת השמים – היערכות. משעה שממדי המגפה התבהרו, ונמצאו הדרכים להתמגן מולה – התכלית הזו אינה קיימת עוד. ומעתה, כל זמן שהשמים סגורים – מדובר במחדל.
וזה לא סתם מחדל. פרנסתם של כ-200 אלף אנשים בישראל תלויה באופן ישיר ועקיף בענף התעופה והתיירות. אנשי תיירות ונופש, טייסים, אנשי תחזוקה, דיילים, נהגים, יזמים, מאבטחים ועוד, כבר חצי שנה ללא עבודה ואין להם שום מתווה או כל פתרון שהממשלה הייתה אמורה לספק להם.
מעבר לאובדן ההכנסה למשק הישראלי מתיירות נכנסת (מילארדי שקלים בשנה), הקפאת הטיסות משפיעה באופן דרמטי גם על פעילות חברות הייטק רבות, ובעיקר סטארט-אפים, שנדרשים לגייס משאבים בחו"ל, לפתח מוצרים, ולסגור עסקאות. בסופו של יום, שיחות זום אינן תחליף לפגישות פנים אל פנים ולבניית אמון וקשר אישי. העולם העסקי לא מחכה לנו וכבר מוצא חלופות לחברות הישראליות. הבעיה גדולה יותר בזמן הזה. כשברור מה צריך לעשות. כשהמשק זקוק יותר מתמיד למנועי צמיחה והתקדמות.
אמנם אנחנו העם הנבחר אך לא העם היחיד בגלובוס. אין ואקום. בזמן הזה, מדינות רבות בעולם כבר פתחו את השמיים. ואין שום סיבה שלא נלמד מהן. הדוגמה הפשוטה היא אירופה. קחו לדוגמא את גרמניה וצרפת שפתחו את השמיים לטיסות ובנו מעבדות בדיקה מהירה לקורונה בתוך נמלי התעופה שלהן – ובלי צורך בבידוד.
גם אצלנו – הגיע הזמן לזוז. יחד עם אנשי מקצוע, הצעתי את תוכנית ה"שמים הבטוחים", המורכב משלושה שלבים:
השלב הראשון בתוכנית הוא חתימה על הסכמי הדדיות בילטרליים. הסכמים הדדים אלו שיחתמו בין ישראל למדינות שונות יקבעו שלאחר קבלת תוצאות בדיקת קורונה שלילית (לא נשא) התייר יוכל להיכנס לאותה מדינה (החתומה על ההסכם) ולא יצטרך לעבור בדיקה נוספת ולא יצטרך לשהות בבידוד כלל. נוסע ממדינה אדומה יצטרך לעבור בדיקת קורונה מהירה בשדה התעופה.
השלב השני הוא שלב הבדיקה המוקדמת – לפני כל טיסה מישראל לחו"ל או מחו"ל לישראל על הנוסע חובה לערוך בדיקת קורונה בתוך מסגרת זמן של 72 שעות לפני הטיסה. אם התוצאה תצא חיובית – הנוסע לא יורשה לטוס. ובמקביל כך יהיה הדין בנוסע המבקש להיכנס לישראל.
השלב השלישי הוא הקמת מעבדת בדיקה ומתחם שהייה בנתב"ג, שבה יוכלו לבצע בדיקות קורונה מהירות שתוצאותיהן מתקבלות במקום, טרם העלייה למטוס. נוסע זר יוכל לבחור להגיע עם תוצאות בדיקה ממקום מוצאו, או לבצע את הבדיקה בישראל.
זוהי תוכנית פשוטה שמיושמת בהצלחה בעולם ומקובלת על גורמי המקצוע, ולכן לא מתקבל על הדעת שדווקא ישראל, חלוצת הטכנולוגיה, ההייטק והיבוא יצוא, תתנהל ברשלנות ובשלומיאליות – בעוד שאר העולם כבר חושב קדימה.
אסור לנו לשתק את החיים. לצד האתגרים האדירים שהקורונה מייצרת, יש גם הזדמנויות. אנשים לומדים לעבוד מהבית, חברות מתייעלות ויזמים מקימים עסקים שישרתו את הציבור תחת מגבלות הקורונה. במיוחד בתקופה זו, שמירה על שמים פתוחים, גם ברמה העסקית וגם ברמה התיירותית, חשובים לאין ערוך, ומהווים אוויר לנשימה לסקטורים שלמים במשק העומדים על סף קריסה. פתיחת השמים תעודד יצירתיות לחידוש ומציאת פתרונות בענפים נוספים, כדי שכולנו נוכל לקיים שגרת חיים איכותית – גם תחת מגבלות הקורונה.
